פרסום באאוטבריין – כל מה שצריך כדי לעשות קמפיין מוצלח לתכנים שלכם

אתם קוראים מאמר ב-YNET, ובסופו מגיעות אליכם מספר המלצות למאמרים נוספים, רובן המלצות מתוך האתר אך על המלצה אחת רשום “מרחבי הרשת”. האם זה מפריע לכם לקרוא את התוכן במידה והוא מעניין אתכם? סביר להניח שלא.

תחום זה נכלל תחת Content Marketing ונחשב לאחד התחומים החמים ביותר בשיווק היום. הוא מתבסס על הרעיון של יצירה והפצה של תכנים רלוונטיים ומעניינים במטרה לחזק אהדה ומודעות למותג, להגדיל את התנועה לאתר החברה, לייצר לידים ובסופו של דבר, להגדיל הכנסות. מטרת התכנים היא להעשיר את הקורא ולהציג נושאים שעשויים לעניין את קהל היעד. תכנים יכולים להגיע בצורות שונות כגון בלוג, סרטון, מאמר, ועוד.

מהו Content Marketing ולמה זה צריך לעניין אותך?

תכן אשר משתלב כחלק אינטגרלי מן התוכן המוצג באתר.לדוגמה,, כתבות תוכן ממומן באתרים ואאוטבריין עצמם. מגמה זו מגיעה מתוך שילוב פיתרון לשתיים מתוך הבעיות הגדולות של משווקים בעולם הדיגיטלי – איך מתמודדים עם עיוורון הבאנרים (Banner Blindness) ומשתמשים שפשוט לא מסתכלים על פרסומות ואיך מייצרים גולשים שיגיעו לאתרים של המפרסמים בקונטקסט של צריכת תוכן. האתגר הגדול מצד המשווקים המשתמשים בפלטפורמות אלו הינו לייצר תוכן שבאמת יצליח לעניין את הגולשים.

כאשר אנו מתכננים מהלכים שיווקיים היום, אנו צריכים לעבור מהחשיבה המסורתית של “היכן אני יכול לשלב את המודעה שלי כדי שהגולשים הרלוונטיים עבורי יחשפו אליה?” לחשיבה של “איך אני יכול לייצר תוכן שגם יצליח לעניין את הלקוח העתידי שלי וגם יעביר לו את המסר שאני רוצה?”.

מה הבעיה עם הפרסום המסורתי?

“הטרנד החם בעולם הפרסום הוא Native Advertising אשר הרעיון המרכזי בו הוא מודעות ממומנות אשר משתלבות יחד עם התוכן ולא מפריעות לו. רוצים לשמוע הסבר קורע ב 11 דקות מפי ג’ון אוליבר הגאון?”

כאשר אנו צורכים תוכן בעולם הדיגיטלי, התרגלנו למעשה לא לראות פרסומות ולמדנו “להתעלם” מהן. על פי מחקר של הסטארט-אפ הישראלי Dynamic Yield, עולה כי 5% מן הגולשים אחראים למעשה ל-50% מן ההקלקות על הפרסומות. אחוזי ההקלקות הממוצעים על באנרים גדולים שממוקמים בחלק העליון של העמוד עומדים על 0.05% עד 0.3% במקרה הטוב (זה אומר בממוצע הקלקה אחת מתוך כל 1,000 גולשים שראו את המודעה). מודעות ניוזפיד בפייסבוק למשל מייצרות אחוזי הקלקה של בין 1% ל 10% בממוצע ומודעות באאוטבריין, שנמצאת בחלקו התחתון של העמוד מגיעות ל 0.3% עד 0.5% עבור תוכן שנמצא במיקום הרבה פחות אטרקטיבי מאשר הבאנרים הגדולים.

שימוש בפלטפורמות אלו, הנקראות Content Discovery הינו נפוץ מאוד כאשר משתמשים בכלי החזק ביותר בתחום השיווק: שיווק באמצעות תוכן (לחצו לקריאת מאמר הסבר בנושא והורדת המדריך המלא לשיווק דרך תוכן).

פלטפורמות גילוי התכן, מאפשרות לאתר תכנים חדשים מבלי לחפש אחריהם. פלטפורמות אלו משרתות את האתרים המשתמשים בהם בשני רבדים שונים: – ברובד הראשון, הן מציעות לגולשים באתר תכנים נוספים אשר יהיו רלוונטיים עבורכם וכך הם מגדילות את כמות העמודים הנצפים ואת הזמן של הגולש באתר (מה שמתורגם בהמשך ליותר עמודים שניתן למכור למפרסמים). השני, פלטפורמות אלו מציעות לאתר לשלב המלצות לתכנים באתרים אחרים ולקבל תשלום עבור כל הקלקה של הגולש.

המודל העסקי של שיווק באמצעות תוכן הוא פשוט. – הגולש מקליק על כתבה אשר מובילה לכתבות נוספות בתוך האתר, או על כתבות מרחבי הרשת המובילות לכתבות מחוץ לאתר בו הגולש  נמצא. התשלום על ההקלקה מתחלק בין פלטפורמת גיולי התכן לבין האתר שקידם את התכן.

איך זה עוזר לי?

השחקנית היחידה בישראל נקראת אאוטבריין, שהוקמה על ידי ירון גלאי ואורי להב. המתחרה הישירה שלה היא  טאבולה כאשר גם גוגל וגם פייסבוק בוחנות אפשרויות להשתלב בתחום זה.

אאוטבריין היום פעילה במעל 100,000 אתרים בעולם ומייצרת יותר מ-188,000,000,000 (188 מיליארד!) המלצות תוכן מדי חודש.

מידע נוסף על החברה בסרטון (בעברית) עם מנהל הפיתוח העסקי של החברה בישראל, אילן צינמן:

בפוסט זה אנו נסקור את מערכת ההגשה העצמית של אאוטבריין אשר קיימת בישראל ומציעה למפרסמים לקדם את התכנים שלהם באופן עצמאי.

סוגי הקמפיינים העיקריים

כאשר אנו רוצים לעלות בקמפיין שיווקי, ראשית, עלינו להבין מהן המטרות העסקיות שלנו (חשיפה, מודעות, יצירת הכנסות ועוד), לתרגם אותם ליעדים ברורים ומדידים (חשיפות של מודעות, קליקים לאתר, תנועה לכתבה מפרגנת, לידים, מכירות ועוד) ורק לאחר מכן לבחור את הכלים והמסרים בהם נשתמש.

מהן האפשרויות המרכזיות של קידום תוכן מוצלח דרך אאוטבריין ופלטפורמות שונות להפצת תוכן?

קידום כללי של אתר תוכן

האתר יכול להיות מותג תוכן (כמו Sport5) או אתר ממותג אשר מעוניין להיות אוטוריטה בעולם התוכן שלו כמו “פמפרס” בתחום ההריון והלידה או אתרי “השף הלבן” של תנובה / “בישולים” של אסם. במצב זה, לרוב יהיה לנו מלאי תכנים גדול יחסית כאשר לא יהיה לנו אכפת באופן נקודתי לאיזה עמוד יגיע הגולש אלא נרצה שהוא יגיע לאתר וייחשף לתכנים שלו.

לדוגמה – קידום תכנים מתוך אתר פמפרס כאשר המטרה היא להעצים את האתר ואת התכנים בו. מבחינת המפרסם – המטרה היא לייצר אסוציאציה חיובית של הקורא עם המותג.

במקרים אלו, למפרסמים לא יהיה אכפת איזה תוכן בדיוק יקודם כל עוד שהגולשים מגיעים לאתר וקוראים את התוכן. המטרה העיקרית שלנו כמפרסמים בסוג זה של קמפיין תהיה למקסם את כמות התנועה תחת התקציב שלנו – מקסימום קליקים במינימום CPC.

קידום תכנים שאחרים כתבו עליכם

לא משנה מה אנחנו נגיד על עצמנו, תמיד ניתפס כ”מכורים”. לעומת זאת, כאשר גוף תוכן שנתפס על ידי הגולש כאובייקטיבי, כמו אתרי חדשות ואתרים מקצועיים מייצרים תוכן אשר מאזכר את המותג שלכם באופן חיובי, הסבירות שהגולש יתפוס אתכם באופן חיובי תגדל משמעותית.

פעילות זו לרוב תתחבר עם פעילות יחסי הציבור ה”מסורתית” והיא מומלצת מאוד כדי להעצים אותם. המטרה בפעילות תהיה “להחיות” כתבות שייצרו תדמית חיובית / מכירות ישירות אך כאשר הסתיימו הקידומים האורגניים של הכתבה היא הפסיקה “לעבוד” בשבילכם. במילים אחרות, כתבות חיוביות ימשיכו להופיע ולהדהד שבועות רבים לאחר שירדו מהעיתונים, הפורטלים, הבלוגים בהם הם התפרסמו לראשונה.

לדוגמה, קידום של סקירה חיובית שנעשתה לממיר החדש של חברת Hot באתר Home Theater:

הערכים השיווקיים של קידום תוכן זה הינם רבים כאשר מחקר של אאוטבריין מצא כי פעילות נכונה בתחום זה יכולה להעלות באופן משמעותי את המודעות למותג וכן את נכונות הקניה. לו חשבו על הערך השיווקי שיש בעובדה שעשרות או מאות אלפי של לקוחות פוטנציאליים בחרו לקרוא את התכנים החיוביים עליכם. יש לזה מילה אחת שקצת נשכחה בעולם השיווק הדיגיטלי “מיתוג”.

בסוג זה של קמפיינים, אנו נרצה לרוב למקסם את כמות התנועה שנוכל להביא למאמרים שאזכרו אותנו באופן חיובי, גם במחיר של CPC גבוה.

אאוטבריין היא  כלי מעולה למכירות!

כדי להשתמש באאוטבריין ככלי ליצירת המרות ישירות, נקדם בעיקר מאמרים אשר מצד אחד מכילים ערך אינפורמטיבי או בידורי לגולש, ומצד שני מכילים קישור לעמוד נחיתה בו המשתמש יוכל להשאיר פרטים או לבצע רכישה, כאשר המאמרים יכולים להיות באתר הלקוח או “להתארח” באתרי תוכן גדולים ומוכרים. כאשר בונים קמפיינים מסוג זה חשוב להבין את תהליך ודרך הפעולה של הגולש מרגע החשיפה לתוכן, קריאת התוכן והעברת הגולש למיניסייט / לעמוד הרכישה.

בסוג זה של קמפיינים, השיקולים המרכזיים בפעילות יהיו: מהי העלות המקסימאלית שאנו מוכנים לשלם לכל המרה ומהו המחיר להמרה בפועל. חשוב מאוד למדוד קמפיינים באופן נפרד משאר הפעילויות שלנו כדי לבדוק מהי העלות האפקטיבית שלנו להמרה ומהי כמות ההמרות שאנו יכולים לייצר על בסיס יומי. מומלץ להתחיל קמפיינים אלו עם CPC גבוה ותקציב יומי נמוך ולשנות פרמטרים אלו על פי הביצועים של הקמפיינים בפועל.

איך המודעות נראות

מערכת קידום התכנים של אאוטבריין יכולה לסייע בעיקר בהפצה של תוכן טקסטואלי או תוכן וידאו (אשר יופיע עם לוגו של סרטון וידאו על-גבי התוכן או בצמוד אליו).

להלן הפורמטים הפופולאריים של מודעות אאוטבריין:

1. מודעות עם תמונה אשר משולבות עם קידום תכנים אורגניים של האתר בו גולש המשתמש, לדוגמה באתר וואלה!

 2. רשימת מודעות טקסטואליות כמו באתר וואלה! בחלקו התחתון של העמוד:

3. אזור שכולו המלצות תוכן ממומן בצדי הכתבה, דוגמה מאתר feeder:

4. איזור המלצות תוכן ממומן מתחת לכתבה, דוגמה מאתר חורים ברשת:

5. איזור המלצות תוכן באפליקציות מובייל ובאתרים מותאמים לסלולרי, אשר לרוב יכיל המלצת תוכן ממומנת יחד עם מספר המלצות אורגניות, לדוגמה מתוך אפליקציית המובייל של YNET:

איך זה עובד בכלל ולמה זה צריך לעניין אותי?

החזון של אאוטבריין הוא לספק לגולש את חווית השימוש של ה”עיתון הדיגיטלי”. הרעיון המרכזי בהפצת ההמלצות האורגניות של אאוטבריין (הפצת התכנים של האתרים עצמם), הוא, שכאשר אנו קוראים את מדור החדשות בעיתון ויש כתבה על פוליטיקאי מסוים, הדבר הבא שאנחנו נרצה לקרוא לא יהיה בהכרח הביוגרפיה של אותו פוליטיקאי אלא את מדור התרבות, הספורט וכו’.

לכן, בהתאם לחזון זה, המערכת לא מאפשרת לנו לקבוע אם נופיע רק בעמודי חדשות, ספורט או תרבות אלא היא מנסה להתאים את התכנים הרלוונטיים ביותר עבור הגולש.

המיקום של המודעות שלנו יהיה בהתאם לאלגוריתם של אאוטבריין כאשר המערכת מנסה “לנבא” מה יהיה המיקום הטוב ביותר לשלב או את המודעה שלנו, כדי שהמשתמשים יקליקו עליה. לדוגמה, סביר להניח שמודעות שמקדמות כתבה בתחום השיווק יופיעו יותר באתרים כמו גלובס, TheMarker ואייס מאשר באתרים כמו סלונה, אך, יש לקחת בחשבון שמדובר באלגוריתם שמבוססת בעיקר על הכותרת של התוכן שלכם ולא על התוכן עצמו. מסיבה זו חשוב מאוד לייצר כותרות אשר יהיו רלוונטיות לנושא שלכם.

כמות ההקלקות שנוכל לקבל מן המערכת תלויה בשלושה גורמים עיקריים: המחיר לקליק שאנו מוכנים לשלם, יחס ההקלקה על התכנים הטובים ביותר שלנו והתקציב היומי שלנו.

המערכת של אאוטבריין לומדת. מכיוון שמספר ההגדרות שאנו נותנים למערכת הוא נמוך יחסית, האינטרס של המערכת הוא לספק לכם את מירב ההקלקות על המודעות שלכם.

איך עובדת המערכת “מאחורי הקלעים”?

1.  אתם מעלים את הקמפיין (עוד מעט נדבר על זה. לא להיבהל אם אתם עדיין לא יודעים)
2.  נציגי אאוטבריין בארץ ובעולם מאשרים את הקמפיין
3.  המערכת מפיצה את התכנים שלכם במספר רב של אתרים ובודקת את אחוז ההקלקה על-פי פרמטרים כמו הכותרת של התוכן/האתר בו התוכן מתפרסם/המדינה/שעות/פרופיל הגולש וכו’. תהליך למידה זה לרוב לוקח בין יומיים לארבעה ימים בממוצע
4.  המערכת מקדמת את התכנים שלכם עם מיקוד על המיקומים/הגולשים בעליהסבירות הגדולה ביותר להקליק על המודעה. תהליך זה אורך בין שבוע למספר חודשים כפונקציה של אטרקטיביות התוכן שלכם, כמות התכנים השונים והתקציב היומי
5.  שלב הירידה. מרבית הגולשים שהיו פוטנציאליים להקליק כבר לחצו על המודעה שלכם ואתם תוכלו לראות ירידה ב-CTR (היחס בין החשיפות להקלקות). במצב זה האפשרויות הן לרוב:
   1.  להמשיך את הפעילות כאשר אתם יודעים שיש לכם פחות הקלקות ממה שאתם מעוניינים לקבל, כאשר אתם יודעים שהתקציב היומי המקסימאלי לא ינוצל בפועל
   2.  להוסיף תכנים חדשים לקמפיין
   3.  להעלות את המחיר לקליק כדי לשמור על כמות הקליקים אותם אתם רוצים לקבל
   4.  להוריד את הקמפיין ולהעלות קמפיין חדש עם כותרות חדשות או תמונות חדשות בפוסט (בשביל להוסיף כאן Buzzword אשתמש ברי-אקספלוריישן)

כאשר אנו בוחנים את האתרים בהם המודעות שלנו מופיעות, ניתן לראות כי למרות שהם לא מתחייבים להופעה של המודעה באתר מסוים, לרוב יש התאמה בין סוג התוכן לבין מיקומי המודעות.

יצירת הקמפיין הראשון שלכם באאוטבריין

לפני שאנו מתחילים את הקמפיין באאוטבריין עלינו לדאוג ל:

1.  להירשם למערכת בכתובת www.outbrain.com
2.  להכין את התכנים שאנו מעוניינים לקדם כרשימת קישורים או כקובץ RSS של האתר. יש לבדוק כי התכנים עומדים בהנחיות התוכן של אאוטבריין.
3.  להכין כותרות אלטרנטיביות לתכנים שלנו (אופציונלי).

לדוגמא, הכנתי תכנים אשר מקדמים שתי כתבות שלי ושל ירון אחר (במסגרת ספר השיווק הדיגיטלי שאנו מוציאים) באקסל כאשר העמודה הראשונה היא הקישור למאמר והעמודה השנייה היא הטקסט שיופיע בכותרת.

לאחר שהכנו את כל התכנים, נבחר באפשרות של “קמפיין חדש”.

כעת אנו נצרך לבחור האם להזין את התכנים ידנית או להשתמש בקובץ RSS של האתר / הבלוג.

במסגרת של בחירה ב-RSS פשוט מעתיקים את הקישור של קובץ ה-RSS לשורה המתאימה. במסגרת של בחירה ידנית יש להעתיק את הקישור הראשון לתוכן, ללחוץ על Add ולאחר מכן Next.

כעת אנו מגיעים למסך ההגדרות הראשוניות. במסך זה יהיה עלינו לבחור:

• שם לקמפיין – כדאי לתת שם בעל משמעות ולהוסיף גם את החודש והשנה בו התחלתם את הקמפיין. שימוש בפרמטרים משמעותיים יקלו עליכם בהמשך כאשר תרצו להוציא דו”חות מן הקמפיינים ותוכלו לראות במהירות לאיזה קמפיין בדיוק אתם מתייחסים.
• עלות לקליק (CPC) – מהו המחיר שאתם מוכנים לשלם לכל קליק. שימו לב שבניגוד לגוגל ופייסבוק, המחיר שתזינו הוא המחיר שתשלמו בפועל.
• תקציב יומי (Daily Budget) – כמה אתם מוכנים להוציא ביום.
• תאריכי התחלה וסיום

לאחר שסיימתם את הזנת הפרטים יש ללחוץ על Next, לאשר את כל הנתונים באופן מרוכז במסך ה-Preview ויש ללחוץ על Submit להעלאת הקמפיין למערכת.

לאחר האישור אנו נקבל מסך בו נבחר את המדינות בהן הקמפיין שלנו יעלה ובו נוכל להוסיף אפשרויות של תיוג התוכן שלנו, דהיינו, הוספת פרמטרים כדי שנוכל לנתח בגוגל אנליטיקס (במקרה ואנו מפנים לאתר בו הוא מותקן) את תוצאות התנועה מאאוטבריין ולהשוות אותה למקורות תנועה אחרים.

חשוב לשים לב: המערכת של אאוטבריין בודקת את השפה של התוכן שאתם מעלים והיא מתאימה אותו לאתרים באותה השפה. המשמעות לכך היא שתכנים בעברית יופיעו רק באתרים בעברית, תכנים באנגלית רק באתרים באנגלית וכו’.

כאשר עובדים באנגלית, יש לשם לב שאם אתם בוחרים מספר מדינות, המערכת לא מבטיחה לכם שההקלקות יתקבלו באופן שווה בין המדינות ויתכן ותופיעו במספר מדינות שיהיו פחות אטרקטיביות מבחינתכם. בפועל, כדאי להגדיר בקמפיין רק את המדינות מהם אתם רוצים לקבל את ההקלקות ולא לפתוח את הקמפיין לכל העולם (אחרת תראו כמות אדירה של הקלקות מהודו/אינדונזיה וכו’). אפשרות נוספת היא לעלות קמפיין נפרד לכל מדינה כדי לשלוט בתנועה מכל אזור על פי השיקולים העסקיים שלכם.

בשורת ה- Tracking Code יש להוסיף את הפרמטרים מתוך ה-URL BUILDER (או כלי כל מעקב אחר) אשר יכללו גם את ה “?” לאחר הכתובת עצמה.

יש ללחוץ על Save Changes לשמירת ההגדרות שלכם.

כאשר רוצים להעלות תכנים נוספים יש להגיע למסך ה-Manage Content אשר שם יהיו לנו 3 אפשרויות שונות:

1.  הוספה של קישורים בודדים
2.  הוספה של תכנים באופן מרוכז (Bulk Upload)
3.  הוספה של קבצי RSS נוספים

אם נרצה להעלות מספר רב של תכנים עם כותרות שונות נוכל לעשות זאת דרך אפשרות ה-Bulk Upload

לאחר הלחיצה נגיע למסך אליו נעתיק את הקישורים והכותרות אשר הכנו בקובץ האקסל (חשוב לשם לב למיקום העמודות) ונלחץ על Validate my URL’s

לאחר האישור של התכנים יש לבחור באפשרות Submit Content for Review.

בשלב זה למעשה סיימתם את העלאת הקמפיין וכל מה שצריך לעשות הוא לחכות לצוות אאוטבריין שיאשר את הכתבה שלכם.

מהם נהלי התוכן של אאוטבריין?

כדי שתוכן שלכם יוכל לעבור את האישור של אאוטבריין וכדי שהוא יצליח, החברה מעבירה הנחיות לסוכניות פרסום ולקוחות גדולים אשר אלו הם עיקרם:

1. יצירת ערך: התוכן (טקסט, וידאו או פורמט אחר שיאושר בנפרד) צריך להיות ערכי עבור הגולש שבחר להקליק. מה יוצא לי מהתוכן? למדתי משהו חדש? קיבלתי משהו ? יש הלימה בין התוכן לבין הכותרת ?
2. לא תוכן מכירתי! בלי סופרלטיבים עצמיים וסיסמאות שיווקיות. שהגולש לא ירגיש שנכנס למלכודת .
3. סטנדרטים בסיסיים של תוכן: שפה, כתיבה נכונה, קשר לוגי, שהתוכן עומד בפני עצמו, לא קצר מידי (בתכנים טקסטואליים ארוכים מאד – מומלץ לחלק את התוכן לחלקים),
4. סביבת התוכן (ויזואליות): תוכן קריא/ איכות וידאו ותמונות סטנדרטית ואיכותית, שילוב מושכל של מיתוג והמרה, שהכל נעשה במידה ובאופן שלא מפריע מהותית לחווית הקריאה/ צפייה.סביבה אמינה.
5. פורמט: תוכן כתוב שאינו בפורמט קריא, כגון פלאש וPDF לא יקודמו. יש לאשר פרטנית פורמט הצגת תוכן שאינו סטנדרטי.
6. תצוגה: פתיחת העמוד בהקלקה תראה לכל הפחות את כותרת התוכן ואת חלקו. כך שהגולש לא יצטרך לגולל ולחפש את התוכן.
7. קריאה חופשית: תוכן שלא מצריך הרשמה, סקר או כל פעילות אחרת לפני קבלת התוכן – לרבות פופאפ פרסומי שמופיע מעל לזמן סביר
8. מיקום תוכן: כאשר תוכן נמצא מחוץ לאתר שלכם הוא נתפס כיותר אובייקטיבי. ניתן להשתמש בכתבה צרכנית שהוציאה אתכם טוב, דעה חיובית של בלוגר, יחצ וכיו”ב כל עוד התוכן עומד בסטנדרטים הנ”ל. בלוגר מפרגן ומתלהב זה טוב עד רמה מסוימת בה זה נשמע מוגזם ולא אמין, לא נוכל להפנות לתכנים המצטטים קומוניקטים שיווקיים, המידה והניסוח רלוונטיים מאד, לדוגמה: אם הבלוגרים מקבלים מוצר להתנסות, כדאי להעשיר אותם במידע על העולם שמסביב למוצר (נתונים סטטיסטיים , סקרים, היסטוריה של התחום וכד’, וגם תמונות טובות). כנ”ל לגבי יח”צ – שלבו תוכן ערכי בקומוניקט

[highlight]שורה תחתונה: כל תוכן נבחן בנפרד ב”מבחן הגולש” (האם התוכן תואם לכותרת, הגון, בעל ערך וכיו”ב) על מנת לייצר לגולשים דרכנו חווית תוכן איכותית ואמינה[/highlight]

תנאי השימוש והתוכן באתר של אאוטבריין: http://www.outbrain.com/amplify/guidelines

הכל טוב? לא תמיד. מהם היתרונות והחסרונות של הפרסום באאוטבריין

יתרונות

• כאשר הגולש מגיע לקרוא את רכיב המלצות התוכן, הוא למעשה אומר “יש לי זמן פנוי ואני רוצה לקרוא עוד”. הוא נמצא ב-State of mind של צריכת תוכן ולא של “רפרוף” מהיר על תכנים. כמשווקים, יחד עם גולש אשר “מחפש”, אלו הם המצבים הטובים ביותר לעניין את הגולש במוצרים השונים. מניסיון בפרסום במרבית כלי המדיה בישראל ובעולם, הקלקות שמגיעות מאאוטבריין ומערכות הפצת תכנים ממומנות שונות, יהיו לרוב ההקלקות הממומנות האיכותיות ומשתלמות ביותר (יחד עם קידום בניוזפיד של פייסבוק אשר בו מחיר הקליק בד”כ גבוה יותר באופן משמעותי).
• הפצת התוכן באתרים גדולים ואיכותיים.
• העלות לקליק של גולש אמיתי שקורא את התוכן תהיה אטרקטיבית יחסית ותנוע בטווחים של בין 40 אג’ ל-1 ₪ ברוב המקרים.
• הגדלת האינטראקציות החברתיות על התוכן ותרומה משמעותית לקידום אורגני של התכנים.
• הטירגוט הרחב של המערכת מאפשר לנו כמפרסמים למצוא לעיתים ערוצי פרסום שבכלל לא חשבנו עליהם.

חסרונות

• בשונה מגוגל ופייסבוק, אין אפשרות לפלח את התכנים על-פי המאפיינים של האתר או של הגולש.
• אין אפשרות לפילוח גיאוגרפי ברמת עיר (נכון לישראל).
• המערכת הטכנולוגית עדיין לא מכילה את כל האפשרויות ויש צורך בפעילות “ידנית” מול צוותי התמיכה של החברה.
• לא מתאים לקמפיינים של Hard Sale שרוצים לעבוד בפורמט של “באנר-מיניסייט-ליד”
• יש צורך להשקיע משאבים רבים ביצירת תוכן איכותי
• אין למערכת נכון לעכשיו קמפיינים מבוססי המרות ויש לעשות את האופטימיזציה באופן ידני.
• למערכת לוקח זמן למידה לקמפיינים והיא לא יעילה במהלכים קצרים מאוד (פחות משבוע).

לא רק למתחילים – 10 טיפים למתקדמים בפרסום באאוטבריין

1. אתם לא בטוחים אם התוכן שלכם יאושר על-ידי אאוטבריין? קראו טוב את מסמך ההנחיות שלהם לסוכנויות ולמפרסמים הגדולים כפי שהובא במאמר זה.
2. התחילו עם ביד (מחיר לקליק) גבוה יותר ממה שאתם מוכנים לשלם בפועל ולאחר מספר ימים הורידו את המחיר. בימים הראשונים של הקמפיין המערכת “לומדת” את הקמפיין שלכם ולמעשה קובעת מה יהיה ה-CTR (היחס בין חשיפות להקלקות) בכל אתר. ככל שיהיה לכם CTR גבוה יותר כך תוכלו להוריד את מחיר הקליק ועדיין לקבל מספיק הקלקות לקמפיין שלכם כדי לסיים את התקציב היומי.
3. בדקו בסוף יום האם ניצלתם את כל התקציב היומי שלכם. אם הצלחתם לנצל את כולו אתם יכולים לעשות אחת משתי פעולות:  להגדיל את התקציב היומי המקסימאלי ולקבל יותר קליקים או להוריד את מחיר הקליק. לאחר מספר ימים (בין 3 ל 5) בדקו שוב האם אתם מנצלים את התקציב היומי כראוי ותוכלו לקבל החלטה חוזרת לגבי המחיר לקליק/התקציב היומי. טיפ: כדאי לבחון את הביצועים ביום החול האחרון בבדיקה
4. קחו בחשבון שקמפיין “טוב” באאוטבריין לוקח זמן. לא כדי לעלות בקמפיינים של מספר ימים מכיוון שלא תוכלו ליהנות מהיכולות של המערכת כמו מציאת המיקום הטוב ביותר, ניצול התקציב ואופטימיזציה של מחיר הקליק.
5. ככל שתספקו למערכת מספר רב יותר של תכנים, הסיכוי שלכם לנצל את התקציב היומי במחיר קליק נמוך יגדל.
6. Go Mobile. אם עמודי הנחיתה שלכם מותאם למובייל, ניתן להעלות בקמפיין ייעודי למכשירים ניידים. נכון להיום מחירי הקליקים שם נמוכים ב 10-30% ממחירים הקליקים בדסקטופ וכדאי לנצל זאת לפני שהמחירים יעלו. (נכון להיום, כדי לפרסם במובייל יש לשלוח מייל לכתובת  selfserve@outbrain.com עם שם המשתמש בו אתם נכנסים למערכת ושם הקמפיין ולבקש לכלול אותו במובייל).
7. רימרקטינג. יש אפשרות להעביר את הגולשים דרך עמוד ייעודי שלכם שבו ישולב פיקסל הרימרקטינג של גוגל ופייסבוק ורק לאחר מכן הוא יגיע לעמוד המאמר. למפרסמים שמקדמים מוצרים עם תהליכי החלטה ארוכים יותר (רכב / דיור / לימודים וכו'( מדובר בכלי מעולה. חשוב לשם לב שכאשר מעלים קמפיין עם הפניה של המשתמש (Redirect) יש להודיע על כך לתמיכה של אאוטבריין כדי שהקמפיין יאושר.  (בדיוק כמו שפונים אליהם לבקש שילוב של הקמפיין במובייל)
8. הוסיפו תמיד מספר נוסף של כותרות מעניינות ומושכות למאמר. יחד עם זאת, יש לזכור כי עלינו לשמור על ה”קונטקסט” של הגולש. לדוגמה, בכתבה שמיועד לגרום לגולש לקנות שירותים בתחום התקשורת, יהיה כדאי לדבר על הנושא כבר ברמת הכותרת כדי לא לגרום להקלקות מיותרות. איך עושים כותרות מעולות למאמרים שלכם?
9. התמונה של התוכן נשאבת באופן אוטומטי מן התמונה הראשית בעמוד. דאגו לתמונה שתמשוך את העין ותבלוט למשתמש כאשר הוא יסקור את התכנים הנוספים.
10. החלק הכי חשוב בתוכן שלהם הוא הכותרת. השתדלו להשתמש בשאלות, רשימות עם מספרים, שלילה ועוד.

עוד טיפים מעשיים בנושא יצירת כותרות ניתן לראות במצגת שהעביר אדם סינגולדה, מנכ”ל Taboola:

עדכון ינואר 2015 – אאוטבריין ערכו לאחרונה כנס למפרסמים בנושא Performance through content marketing ואני מעלה כאן את המצגת שלהם מהכנס. מומלץ לצפות לקבלת עוד טיפים על כותרות, מספרים וקצת על התהליך מהצד שלהם (מצגת רשמית).

עזוב אותי מכל השטויות. כדאי לפרסם שם?

כמשווק בעולם הדיגיטלי, אני יכול להעיד כי שילוב של פרסום בפלטפורמות של הפצת תוכן, יחד עם פייסבוק ו-AdWords של גוגל מספיק לחלק מהותי מן הצרכים של המפרסמים הקטנים והבינוניים בישראל.

חשוב להבין כי שימוש בפלטפורמות הפצת תוכן מתנהג באופן שונה מאשר בקמפיינים של באנרים מסורתיים. קמפיינים אלו, אשר מתבססים על קידום של תוכן לא מגיעים להחליף את הפרסום הדיגיטלי ה”מסורתי” אלא משתלבים בו במסגרת תמהיל הפעילות. שווה לבחון את הפעילות במסגרת פלטפורמה זו ולהשוות את התוצאות שלה לשאר אמצעי המדיה. עבודה נכונה בפלטפורמה זו יכולה להניב לכם תוצאות שיפתיעו אפילו אתכם.

רוצים לשאול אותי בנושא? השתמשו בתגובות.

רוצים לשמוע תגובות מנציגי אאוטבריין? צוות התמיכה שלהם ישמח לענות לכם בתקופה הקרובה (גם זה – בתגובות של מאמר זה).

אהבתם את המדריך ואין לכם שאלה מסוימת? יש כאן כל מיני כפתורים – Like, +1, Tweet, LinkedIn Share – מותר להשתמש ביותר מאחד מהם.